מעדני זד"ל פיאסטה בע"מ נ' אלכסנדרה

פסק דין

1.בפנינו ערעור שהוגש ע"י המערערת מעדני זד"ל פיאסטה בע"מ, הנתבעת בתיקים מאוחדים ס"ע 7966-04-12 וס"ע 7979-04-12, על החלטת הרשם תומר סילוורה מיום 11.11.12.

המערערת טענה בערעור כי טעה כב' הרשם סילוורה אשר דחה בקשתה לקבל צו לגילוי מסמך מאת המוסד לביטוח לאומי על תעסוקת התובעת 1 (המשיבה 1) לאחר שהתפטרה וכי יש להורות על מתן הצו כפי בקשתה.

2.המערערת ביקשה בבקשה שהוגשה בפני כב' הרשם, כי יינתן צו אשר יורה למוסד לביטוח לאומי לגלות במסמך מי היו המעסיקים של התובעת (המשיבה 1) לאחר סיום העסקתה.

עיקר טענת המערערת היתה כי המסמך דרוש לה מאחר והמשיבה1 טוענת כי זכאית לפיצויים בשל התפטרות לשם טיפול בילדה ובפועל חזרה לעבודה.

במסגרת הערעור בפני הרחיבה המערערת את הטיעון אף כלפי התובע 2.

המערערת טוענת כנגד הרשם כי בהחלטתו העדיף גישה טכנית לעומת עקרונות מהותיים של ניהול המשפט כולו ,כאשר קבע כי הוא דוחה את הבקשה שכן לא הוגשה במועד, 30 יום לפני קדם המשפט.

כמו כן טענה המערערת כי טעה הרשם כאשר קבע כי נטל ההוכחה באשר לתשלום פיצויי פיטורים מוטל על הנתבעת מעצם הימנעותה מתשלום פיצויי פיטורים ולכן לא התיר מתן הצו.

המערערת מפנה בערעור לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 וטענה כי פרטים אלו על המשיבים רלבנטיים לניהול ההליך.

3.המשיבים טענו מנגד כי דין הערעור להידחות שכן מדובר בהחלטה דיונית מובהקת אשר ערכאת הערעור לא תתערב בה.

טענו המשיבים כי הבקשה הועלתה במהלך הדיון ולא כנדרש על פי החלטות בית הדין רק לאחר שכב' הרשם היפנה את תשומת לב המערערת כי בעניין המשיבה1 אין לה טענות הגנה וכי לכאורה המשיבה זכאית לפיצויי פיטורים. (הדבר עולה מפרוטוקול הדיון) . באשר למשיב אין כל רלבנטיות לקבל המסמך שכן המחלוקת אם המשיב 2 התפטר בנסיבות המצדיקות קבלת פיצויי פיטורים.

כמו כן טוענים המשיבים כי כאשר יבחן הרשם בקשה מעין זו לגופה עליו לשקול ,מהי הרלבנטיות של הצו המבוקש לקבלת מסמכים מצד שלישי והאם הוא נדרש לשם הכרעה בפלוגתאות שיעמדו בפני בית הדין .

4.בתחילה של הכרעה זו, נקדים ונאמר כי עקב תקלה, לא הובא התיק בפני ראש המותב למתן פסק הדין ובשל כך חל העיכוב במתן פסק הדין בערעור זה ועל כך מצר בית הדין.

עוד נוסיף ונאמר כי הכרעתנו בערעור הינה בהתבסס על טיעוני הצדדים בפני בכתב, כפי החלטת ראש המותב עם קבלת הערעור וכי המערערת לאחר שהתקבלה תשובת המשיבים בחרה שלא להשיב לתשובה, או לבקש קיומו של דיון בפני המותב.

5.כאמור ערעור זה נסוב על החלטת כב' הרשם סילוורה אשר דן בבקשת המערערת שהועלתה בעת הדיון המוקדם בו ביקשה כי יינתן צו למל"ל שיגלה במסמך מי היו המעסיקים של המשיבים לאחר שהופסקה עבודתה במערערת.

כב' הרשם סילוורה נימק החלטתו לבקשה זו בשני נימוקים:

האחד – במישור הטכני קבע כי למרות הודעת המזכירות הדורשת הגשת בקשה מקדמית 30 יום לפני קד"מ, לא הוגשה הבקשה ולכן יש לדחותה.

הנימוק השני – במישור המהותי קבע כב' הרשם סילוורה כי עילת התביעה של המשיבה 1 בין היתר היא לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים ולכן על פי ההלכה הפסיקה נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת (המערערת).

בעניין זה קבע אף כי העלאת הטענה והבקשה כל זאת כדי להוכיח כי לא נשארה בביתה לטפל בילד נטענה לראשונה בדיון וזאת לאחר שלמעלה משנה שוללת הנתבעת מהמשיבה את פיצויי הפיטורים בניגוד לחוק.

6.לאחר שבחנו את טענות הצדדים בפנינו בכתב הערעור ובתשובה וכן בחנו את פרוטוקול הדיון וכתבי הטענות, מצאנו כי דין הערעור להידחות וזאת ממספר טעמים.